פסק-דין בתיק עפ"ג 1982-09-11

המערער הורשע על פי הודאתו בת.פ. 8283-12-10 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בסיוע לסחר ב- 95.28 גרם חשיש, נושא האישום הראשון, ובאחזקת גראס במשקל לא ידוע לשימוש עצמי, נושא האישום השלישי. המערער נידון ל- 4 חודשי מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, ל- 7 חודשי מאסר על תנאי ו- 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בימ"ש קמא לא נתן את המשקל הראוי לחלקו השולי של המערער בסחר בחשיש, אשר בא לביטוי רק בכך שהצביע על מקום החשיש, וזאת לאחר שהעסקה סוכמה בין הסוכן המשטרתי לבין אחרים שהיו בדירה בה היה גם המערער.

כמו כן טוען ב"כ המערער כי בימ"ש קמא לא נתן דעתו להודאתו של המערער, לגילו המבוגר ולעובדה שאין לו עבר פלילי, ומן הראוי, על סמך פסיקה שהציג בפנינו, היה להטיל עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

כתימוכין לטענה זו מצביע ב"כ המערער על עונש מאסר בפועל לתקופה של 15 חודש שהוטלה על מעורב אחר בסחר בחשיש, רז דיאמנט, בגין שתי עבירות של סחר בסמים ועבירה אחת של סיוע לתיווך בסמים (שבה היה מעורב גם המערער) ומשכך מן הראוי היה להטיל על המערער, לאור חלקו השולי בביצוע העבירה, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

ב"כ המשיבה מתנגד להטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות וטוען כי חלקו של המערער בסחר בחשיש לא היה שולי אלא הוא שימש כחוליה באותה עבירה ובאשר לעונש המאסר בפועל שהוטל על רזי דיאמנט, הרי העונש שהוטל על המערער הוא עונש מידתי גם בהתחשב בעונש המאסר בפועל שהוטל על רזי דיאמנט.

אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את חומרת העבירה של סחר בסמים, גם כאשר מדובר בחשיש, ואיננו רואים עין בעין עם ב"כ המערער את חלקו של המערער בביצוע הסחר.

אמנם, מעשהו של המערער כמתואר בסעיף 7 לאישום הראשון הוא בכך שכאשר רזי שאל את הסוכן אם הוא מעוניין לקנות חשיש והסוכן השיב בחיוב, הצביע רזי על המערער, הסוכן שאל את המערער למקום הימצא החשיש והמערער השיב שהחשיש נמצא "באוכל של הכלב".

איננו מקלים ראש גם בדברים אלה של המערער אשר מלמדים על חלקו הלא שולי בעבירת הסחר בסמים לה סייע, ולכך נוסף האמור בסעיף 9 לכתב האישום כאשר הסוכן המשטרתי ביקש למסור את הכסף תמורת החשיש לרזי אך רזי הצביע על המערער כמי שצריך היה לקבל את הכסף, הסוכן אמר "מה זה משנה" ומסר את הכסף לרזי.

מכל האמור לעיל, עולה שחלקו של המערער במכירת החשיש לסוכן המשטרתי לא היה שולי אלא הוא שימש אחת החוליות, גם אם לא מרכזית, בסחר בחשיש במקרה נושא גזר-הדין.

משכך הם פני הדברים, חרף הנסיבות המקלות שנלקחו בחשבון על ידי בימ"ש קמא כאמור בעמ' 7 למעלה לגזר-הדין, שהן נסיבותיו האישיות והודאתו, צדק בימ"ש קמא כאשר הטיל על המערער עונש של מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח.

עיינו בפסקי הדין שהוצגו בפנינו על ידי ב"כ המערער ובכל אחד מפסקי הדין מדובר היה בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות, אך מדובר היה באימוץ הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים על ידי ביהמ"ש או בהטלת עונש בהסכמת המאשימה, דבר שאיננו קיים במקרה שבפנינו.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר במזכירות הפלילית של בימ"ש מחוזי מחוז מרכז בפתח תקווה ביום 23.10.11 בשעה 12:00, והתנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ח אלול תשע"א, 27/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.